פלאפון תקשורת בע"מ נ' קליין

החלטה

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב, תביעה על סכום קצוב בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

כתב התביעה מציין, כי בין הצדדים נכרת הסכם, לפיו התחייב החייב לשלם לזוכה דמי שירות בגין שירותים שתספק לו ולשם כך, חתם על הוראת קבע לחיוב חשבונו בבנק.

השירותים סופקו, החייב לא עמד בהתחייבויותיו עפ"י ההסכם ונותר חוב כסכום התביעה אליו נוספו גם הפרשי הצמדה וריבית כחוק והוצאות גביה, כמפורט בסעיף 7 של כתב התביעה.

התנגדות החייב נסמכת בתצהירו מיום 6/3/2013 בו מצהיר הוא, כי ביום 25/3/2010 לא התקשר עם התובעת בהסכם שצורף לכתב התביעה וכי חתימתו אינה מצויה על אותו הסכם או על נספחיו ביחס למכשירי הפלאפון שהיו אצלו או אצל מי מטעמו.

החייב מצהיר, כי אכן חתם על הוראת קבע וכי כל חשבון שהוגש לפירעון, נפרע בבנק הפועלים, בחשבון משרדו (החייב הינו עו"ד במקצועו כעולה מבקשתו – ש.ר).

החייב מכחיש, כי התחייב לשלם לזוכה דמי שירות בגין שירותים שיסופקו לו ומכחיש, כי סיפקה למשרדו שירותים שהוזמנו על ידו.

החייב מאשר בתצהירו, כי ביום 25/3/2010 סופקו למשרדו 8 מכשירים שמספריהם מפורטים בסעיף 6 של תצהירו.

עוד מוצהר, כי ביום 27/11/2011 או בסמוך למועד זה, עבד אחד מן המכשירים והזוכה מסרה תחתיו מכשיר נוקיה וחייבה את החייב ב-928.00₪ בעבור המכשיר האמור.

החייב מצהיר, כי נודע לו באמצעות איש קשר בשם אלי, כי הזוכה "נותנת לי תוכנית לשימור לקוחות דהיינו 750 דקות + 1,500 דקות ליעדים נבחרים, גלישה באינטרנט שני ג'יגה ומכשיר חדש אייפון 3, כאשר כל החבילה תעלה בסך 130.00 ₪ + מע"מ לכל מכשיר לתקופת 36 חודשים".

את הסיכום האמור לעיל ראה החייב בידיו של איש הקשר והוא אף צורף כנספח א' לתצהיר.

עפ"י המוצהר במקום לחייב כפי שמתחייב מנספח א' לתצהיר "...חויבתי בסכומים אדירים אשר יפורטו להלן..." עוד הסתבר למצהיר, כי אין אפשרות לקיים שיחות במכשירי האייפון ולכן נעשה שימוש במשרדו בקווי טלפון של בזק באופן שעלו הוצאות השימוש בקווי הטלפון.

החייב מצהיר בסעיף 12, כי פנה אל הזוכה במכתב מיום 16/11/2011 דרש את הקטנת החיובים שהופנו כלפיו וחלף העתרות לבקשתו, המשיך החיוב החודשי לעלות בסכומו (העתק הפנייה נספח ב' לתצהיר).

התצהיר מזכיר גם כתב הגנה של הזוכה כאן בתיק תביעות קטנות שהתנהל בהרצליה (נספח ג' לתצהיר) הסכומים שנדרש החייב לשלם הגיעו למעלה מ-3,000.00 ₪ בחודש ובתקופה שבין 31/3/2010 ועד 31/5/2012 גבתה הזוכה מן החייב 54,244.26 ₪, כעולה מנספח ד' של התצהיר.

ביום 15/7/2012 שב ופנה החייב אל הזוכה בדרישה לזכות אותו בגין גביית יתר (נספח ה') אולם פנייתו אינה נענתה ותחת מפגש אותו ביקש הוגשה התביעה בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

החייב מכחיש את החיוב במסגרת התצהיר ומציע חלופות שונות (מספריות) ליתרת החוב אשר לדעתו עומדת על מינוס 22,602.00 ₪.

ביום 26/6/2013 התקיים דיון בו עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו.

המבקש העיד, כי את ההתקשרות עם הזוכה עשה אחד בשם אלי אברהמי, אשר הלך אל הזוכה מבלי לומר לחייב שהוא יעשה כן וכן, כי החייב לא שלח את אלי הנ"ל אל הזוכה.

אותו אלי קיבל מן הזוכה 16 מכשירים ואמר לחייב כי 8 מהם הם בעבור משרד החייב.

החייב העיד תחת אזהרה כי לא נפגש עם אף אחד מאנשי הזוכה ולא חתם בפני אף אחד ממשרדיה על דבר.